<h1>המנהיג הלכ' תפילה</h1>
<h2>דף ג.</h2>
דין מניין עשרה לתפילה ולכל דבר שבקדושה. פרק שלשה שאכלו, אמ' רב נחמן קטן היודע למי מברכי' מזמנין עליו. וכת' שר שלום גאון דרב נחמן, וכל הנך דשלשה שאכלו אינן הלכה אלא צריכין בכולן שיהיו בני י"ג שנה ויום אחד. ונראין דברי הרב אלפסי ז"ל דהלכה כרב נחמן, ודאמרי רבוותא והוא שנכנס בי"ג ואע"ג דלא פרח, אבל קטן שלא הגיע לשנת י"ג, ואע"ג דפרח אין מזמנין עליו, ליתה דכיון דקרי ליה קטן אף בן י' ובן ט' כשהוא יודע למי מברכי' מזמנין עליו, ומיהו והוא דפרח ונכנס בשנת י"ג, מצא' ראיה בירושל' דפ"ג שאכלו עושין אותו סניף לעשרה, עד מתי עושי' אותו סניף פליגין בה תרין אמוראי, חד אמ' כדי שיהא יודע טיב ברכה, וחד אמ' כדי שיודע למי מברך, א"ר זמנין אכלית עם ר' תחליפא אבא ולא זמין עלי עד שהבאתי שתי שערות, ואפי' הכי הלכה כתלמוד דידן דפליג עלה, דקאמ' ולאו הלכת' ככל הני שמעתתא אלא כי הא דרב נחמן קטן היודע למי מברכין מזמנין עליו, וכמעשה דאביי ורבא בר רב חנן דהוה יתבי קמיה דרבה, א"ל למי מברכי' חד אחוי כלפי רקיעא, וחד אחוי כלפי טללא. וכת' רבי' יעקב מ"כ דהא דאמ' ולית הלכת' ככל הני שמעתתא לאו אדר' יוסי ודר' יהושע בן לוי דאמר' אע"פ שאמרו קטן המוטל בעריס' אין מזמני' עליו, פי' לתלתא, אבל עושין אותן סניפי' לעשר' אלא קאי אתשעה וארון מצטרפי וכדדחי ליה אטו ארון גברא ושבת גברא הוא, וקטן פורח מזמני' עליו, חדא קא פסקי לר' יהושע בן לוי במיני אחריני טובא במילי דר' יהושע בן לוי בתשעה ועבד מצטרפי', לעולם יקדים אדם לבית הכנסת שאינו מעניין הלכו' אילו, וגבי זימון לתלתא מודה ר' יהושע בן לוי דאין מזמני' בקטן המוטל בעריסה עד שיידע למי מברכי', אבל לסניף עולה ורב נחמן מודה בה, ומר אמר חדא ומור אמ' חדא ולא פליגי. וכן לכל דבר שבקדושה דכל בי עשרה שרייא שכינה דאתייא תוך תוך, כתי' הכא ונקדשת' בתוך בני ישראל, וכת' הבדלו מתוך העדה הזאת, ופריך בירושל' והא עדת קרח סגיאין אינון, אלא תוך תוך מן ויבואו בני ישראל לשבור בתוך הבאי', אי מתוך אתה למדת סגיאין אינון, לא אתייא בני בני, נאמ' כאן בני ישראל ונאמ' להלן בני ישראל, מה להלן עשרה אף כאן עשרה. ומה שנהגו בצרפ' ופרובינצ' לתת הספר ביד קטן להשלים העשרה ויש לי סמך קצת בפרקי ר' אליעזר בג' מעברין את השנה, ר' אליעזר אומ' בעשרה, ואם נתמעטו מעשרה מביאין ספר לפניהם ועושין גורן עגולה הגדול לפי גודלו וכו', ואין ראייה ברורה מכאן דלא הזכיר קטן וספר תורה בידו ואטו ארון גברא הוא, ועוד דהתם לפרסומי מילתא הוא, ועוד כיון דקיימא לן כר' יהושע בן לוי מה לנו ולספר בלא ספר בידו יעשו ממנו סניף לעשרה וכן עיקר, כך קיבלת' בשם רבי' יעקב מ"כ בצרפת. אב"ן. הר' זרחיה הלוי ז"ל מגירונדא שמעתי שהיה מתיר שתי תינוקות לעשרה לתפי', והיה מדקדק מדקאמ' בתלמוד עושין אותו סניפין לעשרה ולא אמ' סניף, משמ' שני סניפין, ולא נתיר. ואדם שהוא עבריין ולא נידוהו הקהל מאצלם נמנה למניין עשרה, וחייב בכל המצוות דכתי' ביה בעכן חטא ישראל, אע"פ שחטא ישרא' הוא ולא יצא מכלל ישרא', אבל אם נדוהו מאצלם אינו מצטרף לעשרה ולא לכל דבר שבקדושה שאם מצטרף מה הועיל בתקנתם שהבדילוהו מאגודתן כך כת' ר"ש ז"ל. ויראה לי משום דאמרי' בסנהדרי' פ' זה בורר בבני אדם החשודי' על השביעי' אין נימנין על סוד העיבור הצריך מניין דקשר רשעים הוא ואינו מן המניין, שמע' מהכא שהמנודה אינו נמנה למנין ושלו'. אב"ן.
